הכ"ד וגז"ד בגין פגיעה בגן לאומי

1.         הנאשם, חליל בן טהר סקר, נאשם בעבירות של פגיעה בגן לאומי בניגוד לסעיפים 30(ד) ו-57(א) לחוק גנים לאומים, שמורות טבע, אתרים לאומים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק גנים לאומיים).

2.         נטען כי ביום 21.11.04 במקרקעין הידועים כגוש 17166 חלקה 50 בגן לאומי הר כרמל הכשיר הנאשם שטח בגודל 1.5 דונם באמצעות מחפרון לצורך נטיעת עצי זית. נטען כי במעשיו פגע בגן הלאומי וכי לנאשם לא היה היתר לפעולותיו.

3.         הנאשם העלה טענה מקדמית שביצוע הפעולות היה מותר על פי תכנית ג-566 המתירה עיבוד חקלאי בשטח התכנית וכי מדובר בקרקע חקלאית. הטענה נדחתה כיוון שהנאשם הועמד לדין בגין עבירות שהן לא עבירות על פי חוק התכנון והבניה. הנאשם כפר באישום. בישיבה הבאה העלה הנאשם טענה מקדמית נוספת בהתאם לסעיף 149 (6)לחסד"פ לפיה מתנהל נגדו משפט בתיקים פליליים אחרים בשל אותו מעשה נשוא כתב האישום דנן: בת"פ (חי') 2516/05 ות"פ (חי') 3570/06. הטענה נדחתה תוך כך שציינתי כי אותה טענה הועלתה בהליך הראשון שצויין לעיל.

4.         מטעם המאשימה העיד אלון לוי העובד משנת 2000 ברשות לשמירת הטבע ומונה לפקח איזורי באיזור הכרמל ב-2003. הוא העיד כי הגיע לאיזור בבוקר וזיהה מחפרון צהוב המבצע פעילות שלא היתה מוכרת לו מיומיים לפני כן כאשר היה במקום. הוא ניגש לטרקטוריסט ושאל אותו אם יש בידיו היתר ומי בעל הקרקע. נמסרו לו שם בעל הקרקע ומספר הטלפון. הפקח ביקש שיחדול מהעבודה. הנאשם הגיע למקום לאחר שיחת טלפון עם הפקח. נגבתה ממנו עדות, הודעה ת/1, שם אמר הנאשם כי הוא מיישר את השטח לצורך נטיעת עצי זית. לשאלה אם הוא יודע שהוא נמצא בתחום הגן הלאומי כרמל ענה "אני לא יודע מה זה בכלל". הוא אישר שהחלקה בעיבוד שייכת לו. הפקח תיעד את האירוע בתמונות ת/2 ומדד את השטח באמצעות GPS (עמ' 8) ורשם את הנ"צ הרלוונטי. לאחר מכן הוצא על ידו נסח רישום על בסיס הנתונים. בעדותו הוא אישר שחלקה 50 היא בגודל 50 דונם ויש שם מספר בעלים (עמ' 9).

5.         הנאשם העיד כי גודל השטח שלו הינו 1.5 דונם מתוך החלקה ואישר כי הזמין את המחפרון על מנת לנקות את השטח מאבנים ולנטוע עצי זית, פעולה שבוצעה בעת ביקור הפקח (עמ' 14). הוא אישר כי קיבל רשיון מים ולא ביקש היתר מהרשות לשמירת טבע וגנים לאומיים לפעולותיו כי מדובר באדמה חקלאית ואין קשר לגן לאומי (עמ' 15).

6.         טענתו המרכזית של הנאשם הינה כי מדובר באדמה חקלאית וכי אין דרוש היתר לביצוע עבודות חקלאיות רגילות וכי עמדה זו אף אושרה במסגרת ת"פ (חי') 3570/06. מעבר לכך, לטענתו פגיעה על פי סעיף 30(ד) לחוק הגנים הלאומים אינה כוללת נטיעת עצים בכלל. נטען כי נטיעת עצי זית אינה מהווה פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי.

7.         אציין כי מצאתי עדותו של העד מטעם המאשימה מהימנה. הנאשם העיד כי העבודות בוצעו מטעמו. השאלה המרכזית בין הצדדים הינה אם נטיעת עצי זית יכולה להוות פגיעה בגן לאומי על פי חוק גנים לאומיים. אמנם נכון הוא כי אין צורך בהוצאת היתר בניה לעבודות חקלאיות בשטח עליו חל חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו בלבד. אולם, מדובר כאן במצב מורכב יותר כאשר חלה על אותו שטח מערכת כללים מדיני התכנון ובמקביל מערכת כללים נוספת מדיני שמירת הטבע. התוצאה מהחפיפה היא הצורך באישורים מצטברים, פעם בהתאם לחוקי התכנון ופעם נוספת בהתאם לחוקי שמירת הטבע. תכליות החוקים אינן זהות ולא קיים כפל ביניהם. אשר על כן, כאשר לא היה בידי הנאשם האישורים וההיתרים הדרושים על פי חוק גנים לאומיים, הנני מרשיע אותו בעבירה בה הואשם.

ניתן היום א' ב אדר א, תשס"ח (7 בפברואר 2008) במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

העובדות נקבעו ע"י בימ"ש בהכרעת הדין. ברצוני להסב תשומת לב בימ"ש לכך שגם בהנחה שהכשרה שביצע הנאשם באמצעות המחפרון היא אינה בשטח גדול מאוד, חבל שנעשתה פגיעה. רשות הטבע והגנים היתה ערה לבעייתיות הקיימת, העמידה לרשות האזרחים וישנם כאלה הבוחרים בדרך זו, את הפקח פעם בשבוע או שבועיים והוא יושב במועצת העיריה, ואנשים המבקשים להכשיר שטח שנמצא ברשותם בבעלותם וגם נמצא בתחומי הגן הלאומי יכולים להגיש בקשה מסודרת לפקח, רשות הטבע והגנים במקרים רבים גם נותנת את האישורים להכשרה. איני יודעת מה היה קורה במקרה זה, חבל שהנאשם לא בחר בדרך שהרשות איפשרה לו.

אני עותרת לבימ,ש לגזור קנס והתחייבות משמעותיים. הקנס הראוי שיהיה בו גם אלמנט ההרתעה. גם אם מדובר באדם נורמטיבי ואולי היינו מביאים לידיעתו מראש שהוא הולך לפגוע בגן פגיעה משמעותית יכול להיות שלא היה בוחר בדרך זו, אבל עדיין נושא ההרתעה בנושא של הכשרות שטח בתוך גן לאומי הוא פן חשוב.

ב"כ הנאשם:

מרשי יליד 1963, אב ל- 3 בנים. עובד כעצמאי בעל עסק לעבודות אלומיניום בעוספיה, מרשי קיבל את הקרקע מאמו, טרם נעשתה העברת הזכויות על שמו. מרשי לא שיער בנפשו שבגין אותה קרקע יוגשו נגדו 3 תיקי אישום לרבות תיק זה.

לכאורה, התיק בפנינו פשוט. עסקינן "רק" בנטיעת עצי זית. תיק זה לא פשוט מבחינת משפטית. מרשי כבר הוענש בכך שהוגשו נגדו שלושת תיקי האישום כאמור וכן בהרשעתו כיום, במעשה שלא שיער בנפשו כלל שיהווה עבירה פלילית.

אין לו למרשי הרשעות פליליות כלשהן. עברו צח. מדובר באדם נורמטיבי כדברי התובעת, בנו הבכור התגייס לשירות חובה, הוא בעצמו בוגר יחידה קרבית.

מבחינת אסמכתאות משפטיות חפשנו ולא מצאנו לא פס"ד שעובדותיו זהות למקרה שבפנינו.

אנו מדברים על נטיעת עצי זית כאמור בקרקע שהוכרזה אמנם פארק לאומי אך לפי תכנית מתאר החלה עליה היא מותרת בעיבוד חקלאי. ניתן אולי להקיש משני פס"ד שמצאנו. ע"פ 2811/02 מ"י נ' עבד כמל חטיב בבימ"ש מחוזי בחיפה, שם בימ"ש הטיל קנס סמלי והתחייבות. יש לי עוד אסמכתא פס"ד אזרחי אמנם אך חשוב לעניינו ע"א 1681/00 בבימ"ש המחוזי בחיפה. הנאשם זרע בצל בשטח של 10 דונם בשמורה בהר מירון בניגוד לחוק גנים לאומיים. פקחים מטעם הרשות לשמירת הטבע ורססו את כל היבול שם. הוגשה תביעה ובימ"ש קיבל את התביעה וחייב את הרשות בתשלום פיצוי. שם נדחה הערעור. בע"פ אילו היה מדובר בפעולה הקרקע הקשורה במישרין לייצור חקלאי או לעיבוד חקלאי, כי אז המשיב היה מזוכה. אילו היתה במקרה של הפס"ד האזרחי תכנית מתאר בימ"ש לא היה דן כמקרה של עשיית דין אלא היה דוחה את הערעור מהטעם שמדובר בקרקע חקלאית. לדעתי למרות שזה פס"ד אזרחי הוא דומה מאוד לעניינו.